יום שישי, 24 באוגוסט 2012

מוזיאון וירטואלי כדרך הוראה (חלק א')

כחלק מהיחשפותי לנושא הבלוגים, אני עוקבת אחרי מספר בלוגים, בינהם הבלוג של עמי סלנט (אגב - מאוד מומלץ). השבוע הוא פרסם בלוג בנושא מוזיאונים וירטואליים כדרך הוראה כשהציג את "סלוניקי שלי" - מוזיאון וירטואלי על קהילת סלוניקי שחיברה דר' עפרה קינן. להיכנס לאתר זוהי אכן חווית ביקור במוזאון,כיתוב מתומצת מלווה בתמונות וכל תמונה מלווה בהסבר שלה. מאוד מזכיר ביקור בבית התפוצות גם באתר חלוקה לשערים לפי התקופות ההיסטוריות והמעבר בינהם זורם ולוגי.



זו דרך הוראה קונסטרוקטיביסטית ולמידה חווייתית מלווה בהיבט ויזואלי מרכזי לצד אינפורמציה. אבל זה לא מספיק לדעתי, צריכה להיות הפעלת התלמיד לא רק בקריאה, מעבר בין התקופות השונות ודפדוף בתמונות - זה יותר ספר דיגיטלי משופר אבל לא תחליף להוראה המפעילה את התלמיד מעבר לרובד החוויתי. כפי שעולה מהמצגת של דר' Casal  זוהי למידה אינטגרטיבית, אין ספק שהיא מגרה ללמידה וחקירה, דבר המאתגר את התלמיד ומקדם אותו בתהליך הלמידה שלו. לפיו מוזיאון-ווירטואלי מזמן שיח עם יוצרו, ופעילות בה המבקר יכול ליצור בעצמו (כמו ניסוי ווירטואלי), וזה מה שהיה חסר לי באתר "סלוניקי".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה