אנו דנים לא פעם בצורך בשינוי המחשבתי, בכך שעלינו כמורים לאפשר לילד לנתב את דרכו בלמידה פעילה, אך מצד שני נשמעות הטענות שחייבים לדעת אם הילד למד את מה שהמורה רצה שילמד - אז איפה הכיוון האישי שלו שיכול להוביל לכיוונים אחרים ומפתיעים (אחד מהמאפיינים של חשיבה מסדר גבוה)?
בדיוק הבן שלי שלח לי את הקריקטורה הזו וחשבתי שהיא פשוט מתאימה לנושא.
התמונות הן מזווית הראיה של הקרנף ומה אנחנו היינו מציירים? ואיך זבוב היה מצייר את מה שהוא רואה? אין ספק שכל אחד היה מצייר תמונות שונות, ואפילו אנשים שונים היו מציירים תמונות שונות. וכאן בדיוק באה לידי ביטוי הזווית האישית של כל אחד ואחד. אותה זווית שכה חשוב שתכנס למערכת החינוך, אותו אפשור למתן לגיטימציה ליצירתיות, לדרך חשיבה מקורית. אותה החשיבה שתוביל למחוזות אחרים, חדשים ובלתי צפויים.
אני מאמינה שבזמן תכנון שיעור תצוץ לי התמונה כתזכורת לצור אירוע למידה פעיל פתוח ומאפשר לתלמידים, שיגרום להם לחשוב, להתלבט, ולהגיע למסקנות ייחודיות להם. מקווה שגם אתם תוכלו לעשות בה שימוש שכזה.
בדיוק הבן שלי שלח לי את הקריקטורה הזו וחשבתי שהיא פשוט מתאימה לנושא.
אני מאמינה שבזמן תכנון שיעור תצוץ לי התמונה כתזכורת לצור אירוע למידה פעיל פתוח ומאפשר לתלמידים, שיגרום להם לחשוב, להתלבט, ולהגיע למסקנות ייחודיות להם. מקווה שגם אתם תוכלו לעשות בה שימוש שכזה.
רונית, איזה כיף...יש סו, סוף מעט זמן לדפדף בין הבלוגים...מקל לחשוב שהמציאות יחסית..ומה שלא רואים מכאן, אולי אפשר לראות משם:)
השבמחקתודה ליביה.
השבמחקאכן כן. התבוננות שונה ואפשור הם המפתח שהילד ישתמש בסקרנות והדמיון, ואלו הרי הבסיס ללמידה.