נושא נדוש, דנו בו, הסברנו שהאינטרנט לא שוכח - נכון. וחוויתי זאת לאחרונה תוך התפעלות מעוצמת הכלי וגם חשש מסויים מעוצמה זו. אסביר את עצמי.
שני מקרים קרו בדרכי ממש בימים אלו.
הראשון טפח על פניי כאשר חיפשתי תמונות לחזון שלי, מן הסתם חיפשתי תחת מונטסורי כי החזון שלי מושפע מהפילוסופיה הזו. וכך בשיטוטיי בין התמונות צצה במלוא הדרה תמונתי מהבלוג, שכן הזכרתי את מונטסורי לא פעם. ממש נרתעתי בהתחלה, היה קשה לי עם החשיפה, עם הגישה שדברים שפרסמתי הופכים להיות נכס כללי ללא שום שליטה שלי. ומצד שני תמונתי מלווה בכיתוב הפרופיל, ושם מצויין שאני מורת מונטסורי ומנחת מורים בשיטה. לפתע קלטתי את העוצמה, את כוח הפרסום הפסיבי, את היכולת לצור קהילה מקצועית, להתייעץ, להחליף דעות ואפילו להקים פרוייקטים משותפים - מדהים. כשלמדנו על הפרסומים באינטרנט של ידע אישי תהיתי ושאלתי אתכם מדוע, מה האינטרס של פלוני לפרסם חינם את מה שהוא עמל עליו רבות? ותשובתכם הפשוטה הייתה, זה נותן פרסום והכרה, נדמה לי שרק עכשיו אני מתחילה להבין זאת.
המקרה השני הייתה שיחת טלפון שקיבלתי ממורה שמחפשת בתי ספר שמלמדים אחרת. היא הגיעה אלי מפרסום באינטרנט שפורסם לפני כשלוש שנים על קורס הדרכה להוראה בשיטת מונטסורי. הקורס לא יצא לפועל, לא היו הרבה מתעניינים אבל "האינטרנט אינו שוכח", לא מחקתי את ההודעה וכך התחילו לקראת אפריל (זמן ההרשמה לביה"ס או הצבת המורים למשרתם בשנה,ל הבאה) להגיע אלי טלפונים מהורים וממורים. ככל שעוברות השנים מתרבים הצלצולים. בתחילה חשבתי שזה מקרי, אך דומני שישנה עתה יותר ויותר התעניינות, יותר רצון למערכת חינוך אחרת ואולי אלו סממני המהפיכה. אני אישית מוצאת עצמי עונה לטלפונים, מייעצת ותוך כדי גם לומדת על הרוח המנשבת. הדבר עורר בי רעיון לצורך בפונקציה כזו שתכוון, מתוך ידיעה והכרה, שתתן מענה למבולבלים (אולי לשם בכלל אני צריכה ללכת?).
מכל מקום שני מקרים אלו, שאינם קשורים האחד לשני כלל הביאו אותי להרהור נוסף בתפקיד פומביות האינטרנט ובעוצמתו. ממקום שהייתי יותר ביקורתית והתייחסתי אליו כאל "חבר טלפוני" מספק מידע, שיניתי את גישתי לחלוטין - יש כאן הרבה יותר מכך. היכולת להגיע אל אנשים רבים המתעניינים בתחום מסוים, היכולת לסייע, ולבנות קונספט חדש היכולת להרחיב את המעגל בקלות וביעילות (ואלו רק על קצה המזלג היתרונות), זו העוצמה שהכתה בי, וטוב מאוחר מאשר אף פעם...
שני מקרים קרו בדרכי ממש בימים אלו.
הראשון טפח על פניי כאשר חיפשתי תמונות לחזון שלי, מן הסתם חיפשתי תחת מונטסורי כי החזון שלי מושפע מהפילוסופיה הזו. וכך בשיטוטיי בין התמונות צצה במלוא הדרה תמונתי מהבלוג, שכן הזכרתי את מונטסורי לא פעם. ממש נרתעתי בהתחלה, היה קשה לי עם החשיפה, עם הגישה שדברים שפרסמתי הופכים להיות נכס כללי ללא שום שליטה שלי. ומצד שני תמונתי מלווה בכיתוב הפרופיל, ושם מצויין שאני מורת מונטסורי ומנחת מורים בשיטה. לפתע קלטתי את העוצמה, את כוח הפרסום הפסיבי, את היכולת לצור קהילה מקצועית, להתייעץ, להחליף דעות ואפילו להקים פרוייקטים משותפים - מדהים. כשלמדנו על הפרסומים באינטרנט של ידע אישי תהיתי ושאלתי אתכם מדוע, מה האינטרס של פלוני לפרסם חינם את מה שהוא עמל עליו רבות? ותשובתכם הפשוטה הייתה, זה נותן פרסום והכרה, נדמה לי שרק עכשיו אני מתחילה להבין זאת.
המקרה השני הייתה שיחת טלפון שקיבלתי ממורה שמחפשת בתי ספר שמלמדים אחרת. היא הגיעה אלי מפרסום באינטרנט שפורסם לפני כשלוש שנים על קורס הדרכה להוראה בשיטת מונטסורי. הקורס לא יצא לפועל, לא היו הרבה מתעניינים אבל "האינטרנט אינו שוכח", לא מחקתי את ההודעה וכך התחילו לקראת אפריל (זמן ההרשמה לביה"ס או הצבת המורים למשרתם בשנה,ל הבאה) להגיע אלי טלפונים מהורים וממורים. ככל שעוברות השנים מתרבים הצלצולים. בתחילה חשבתי שזה מקרי, אך דומני שישנה עתה יותר ויותר התעניינות, יותר רצון למערכת חינוך אחרת ואולי אלו סממני המהפיכה. אני אישית מוצאת עצמי עונה לטלפונים, מייעצת ותוך כדי גם לומדת על הרוח המנשבת. הדבר עורר בי רעיון לצורך בפונקציה כזו שתכוון, מתוך ידיעה והכרה, שתתן מענה למבולבלים (אולי לשם בכלל אני צריכה ללכת?).
מכל מקום שני מקרים אלו, שאינם קשורים האחד לשני כלל הביאו אותי להרהור נוסף בתפקיד פומביות האינטרנט ובעוצמתו. ממקום שהייתי יותר ביקורתית והתייחסתי אליו כאל "חבר טלפוני" מספק מידע, שיניתי את גישתי לחלוטין - יש כאן הרבה יותר מכך. היכולת להגיע אל אנשים רבים המתעניינים בתחום מסוים, היכולת לסייע, ולבנות קונספט חדש היכולת להרחיב את המעגל בקלות וביעילות (ואלו רק על קצה המזלג היתרונות), זו העוצמה שהכתה בי, וטוב מאוחר מאשר אף פעם...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה