גלובליזציה וחינוך - האם עוצרים וחושבים לרגע?

הכרנו את הגלובליזציה כמעט בכל קורס במהלך התואר, כל פעם מהזווית הרלוונטית אך ללא התעלמות מהתמונה הכללית. ועכשיו לעשות עבודת סיכום בנושא, הרי זה מרגיש שאין עוד מה להוסיף. ובכן לא כך הדבר. בת זוגתי לעבודה ואני בוחנות תחום מצומצם של השפעת הגלובליזציה על ההשכלה הגבוהה, וראה זה פלא כמות המידע החדש לו אנו נחשפות בהחלט מפתיע. בדרך כלל ההסכלות של השפעת הגלובליזציה על החינוך נבחנה לפי הגילאים, והרפורמות החלו כמו בארצנו בביה"ס היסודי. צריך לעמוד בסטנדרטים האירופאים, צריך להכניס תקשוב, להכניס חשיבה מסדר גבוה לפתח את המורה וכן הלאה. בהשכלה הגבוהה נראה כי כמעט ולא נוגעים, השיעורים ממשיכים להיות פרונטאליים והמבחנים הם בדרך כלל המדד להצלחה. אך מסתבר שמתחוללת מהפיכה שקטה בנושא – המסגרת הנוקשה נשארת אך תכניה משתנים שם יש גמישות, ניתן לראות שיתוף רב יותר בין אוניברסיטאות, חילוף מרצים, חילופי סטודנטים קורסים מקוונים וכן הלאה. מסתבר שהתהליך מכוון, יש תוכניות אין הדבר קורה במקרה, תהליך בולוניה למשל (החלטות אירופאיות בדבר סטנדרטיזציה בתארים באקרדיטציה בתכנים וכן הלאה המוקצב בלוח זמנים, מניע ארצות רבות לשנות את ההליכים הנוקשים המוכרים (בחלק מהאוניברסיטאות מאות שנים), ולהגיע לשיתוף פעולה מחקרי תוך שינוי אופן המחקר, והוראתי על בסיס מומחיות, בזכות הטכנולוגיה המקצרת מרחקים ומאפשרת לימוד מקוון, שיכול להיות סינכרוני גם כקורס עולמי.

מצד שני הגלובליזציה כתהליך ניאו ליברלי מעודדת את כוחות השוק החופשי וכך מגבירה את התחרותיות. תחרותיות להבנתי מפריעה לשיתוף פעולה, אם כל מוסד אקדמי רוצה להיות הטוב ביותר, להשיג את הסטודנטים האיכותיים ביותר, להעסיק את המרצים הטובים ביותר כיצד הוא יחלוק את הידע, המחקר וההוראה עם מוסדות אחרים המתחרים בו? בכל המאמרים שנתקלנו בהם במהלך כתיבת העבודה הדבר מוצג כעובדה ברורה, גם תחרותיות וגם שיתוף ללא ניסיון ליישב את הסתירה לכאורה. נראה לי שהכוחות שגורמים לשניים לשכון בכפיפה אחת הם שוב גורמי השוק הכלכלי, תאגידים פרטיים המממנים את המחקר למשל אך מעוניינים שיעסקו בו המומחים ביותר וכך מאלצים את האוניברסיטאות לשתף פעולה. אך האם זו תמורה נכונה? האם אינטרסים של גורמים אלו או אחרים צריכים לנתב את תכניה של ההשכלה הגבוהה ואופן התנהלותה? ומה קורה במדינות חלשות, שם אין לאינטרסנטים רצון להשקיע, האם נידונו הם לכלייה? האם רק בעלי ממון יוכלו להרשות לעצמם ללמוד? נקודה די מדאיגה לדעתי. האם ילדי המממנים יתקבלו ויקודמו במערכות הנשלטות ע"י בעלי ההון וכך תפגע איכות הסטודנטים למשל?

אלו חלק מהתהיות שעולות לי תוך ההתעמקות קצת יותר בנושא, ואני חייבת לציין שיש לי תחושה לא שלמה עם התהליך. מצד אחד הוא תהליך מבורך שאמור לקדם ולשפר את איכות ההוראה המחקר ובוגרי המערכת להשכלה גבוהה, מצד שני נכנסים שיקולים זרים אשר מערערים על טוהר האובייקטיביות בנושאים אלו, וישנה התנגשות מסויימת אשר מובילה לתחום איחוד מצומצם יותר. נדמה לי שהקו המנחה הוא מן הסחפות "אם לא נצטרף לתהליך אנו משולים ללא קיימים" שזוהי מעין התנהלות עדרית ואינני בטוחה שנעשית מחשבה עמוקה על כל ההשלכות שכן כדור השלג מתגלגל ואיננו רוצים להיות אילו שיעצרו אותו. כלומר יוצאים מנקודת הנחה שהשפעת הגלובליזציה על ההשכלה הגבוהה היא מבורכת ועוסקים באיך לקדמה ללא מחשבה ביקורתית דיה האמנם יש לקדמה בכל המישורים או שצריך לבחון לעומק כיצד משתלבים בתהליך באופן שלא יפגע במטרה הראשית של ההשכלה הגבוהה והיא מחקר וקידום הידע האנושי.