הילד - הוא שסולל את הדרך

קורס הערכת טכנולוגיות מידע מעורר אצלי לא פעם התנגדויות. ישנה הדגשה לדרך חדשה, המתנגדת לנעשה במשרד החינוך, ישנו אימוץ (לפחות מילולי) של הגישה הקונסטרוקטיביסטית אך באותה נשימה ישנה ההליכה בתלם, לפי כללים ברורים בדרך המתווה סטנדרטיזציה ואינה משיקה לרעיון מהפכני. נדמה לי שאני מדברת בשפה שונה מזו שמתבטאים בכיתה, וכך אני יוצאת לא מובנת ותלושה מהמציאות. אנסה לתרגם את דבריי בשיעור כאן. כאשר דיברנו על עבודת חקר היינו צריכים לעמוד בכללים מאוד ברורים (הגדרת הנושא, שאלת החקר, השערה וכו') ואלו סותרים לעיתים את היכולת ליצירתיות. איך מגיעים לנושא? איך מגדירים את השאלה? איך עושים זאת על נושאים שאינם בהישג יד לתצפית חיה. היה לי דיון עם המורה שממנו עלה שלא ניתן לחקור נושא כמו הר געש כי התלמיד לא יכול לראות בפועל את הר הגעש. האמנם? האם לאחר צפייה בסרטון המראה התפרצות הר געש, זרימת לבה, אפר געשי וכן הלאה האם הדבר לא מעורר את התלמיד ללמידה? לחקור את הנושא? מבחינתי חקירה הינה למידה פעילה מתוך הנעה פנימית– וזה בדיוק מה שקורה לתלמיד שמופעל מהצפייה, הוא יכול להגיע למחוזות שהמורה כלל לא חשב עליהם, האם הדבר רע? לדעתי ממש לא רע אבל זהו הסבר חלקי למה עובדים במערכת לפי חוקים ותבניות - הרי המורה צריך את השליטה על התכנים, וחבל. איך ממשיכים להנחות אותו זו השאלה לאן יתקדם. אבל ברגע שאמרתי שאלה בעקבות הסרטון קיבלתי הסבר חד משמעי שזו לא חקירה אלא שאלה מובילה לשינון ידע או מקסימום יישום. מדוע? מהי שאלה מנחה? מבחינתי לבחון מה מעניין את התלמיד ממה שראה, מה מסקרן אותו – זו שאלה מנחה בעקבות הצפייה. המטרה שלי להצית את הדמיון של הילד ומשם הוא סולל את דרכו. כל תלמיד יכול לבחון את הנושא מהזווית שלו (מהי לבה ואיך ולמה נוצרת? או כיוון אחר לגמרי למה נסגרו שדות התעופה באירופה בעקבות התפרצות הר הגעש על הר מושלג?). ודאי שממשיכה ההנחייה, הניתוב לאיסוף חומר וסינונו, לתכנון ניסוי או אמצעי המחשה, אבל הכל מהנקודות אותם הביא הילד ולא המורה. חשיבה מדעית וחקרנית יכולה להיעשות במגוון נושאים אך הילד הוא המתווה את הדרך, זהו המענה לשונות זהו תהליך האינדיווידואציה.

ואם ארחיק לכת קצת לתורתו של יונג אוסיף שהדרך בה בוחר האדם והסטיות שהוא פונה ממנה הן הן המפתח להתפתחותו, וכך כשיחזור למסלול שבו בחר יגיע עם תובנות חדשות (=התפתחות)(פרי, 2003). תיקוותי שרבים המורים שרואים בהתפתחות  מפתח לחיים עבור התלמיד, ומרגישים את הכבוד שנפל בחלקם ללוות אותו בדרך שיצר, לתת לו לפרוש כנפיים ולגלות את הנסתר.

"הסטייה מהדרך היא המאפשרת להתפתח, להשתנות וליצור משהו חדש" (פרי, 2003, ע' 94)

פרי, ר. (2003). מעשה ביצירה: תהליך היצירה, מיתוסים ואגדות. בן שמן: מודן. 
תמונה: http://goo.gl/VnUj2